חִיתּוּךְ

חִיתּוּךְ, חִתּ׳m. (חָתַךְ) 1) cut, incision, articulation. Nidd.25a ח׳ ידיםוכ׳ indications (in the embryo) of hands and feet. Y.Sabb.VII, 10c bot. 2) (cmp. גְּזֵירָה) sentence, (condemning) verdict.Pl. חִיתּוּכִין, חִתּ׳. Lam. R. to II, 1 (expl. תָּו, Ezek. 9:4) ח׳ ופספס sentences and verdicts (Mus. s. v. פסיפון: כתיטא בפ׳ like the letter Θ, for θάνατος, at voting; Yalk. Ez. 349 only פס׳; Ar. s. v. פספס: חתיכה פספסן, ed. pr. התֵּיבָה).